פרוץ המרד - בבית הכנסת העתיק בקיסריה
מתוך ספרו של יוסף בן מתיתיהו "מלחמות היהודים" :
"ליהודים בקיסריה היה בית כנסת שגבל עם חלקת אדמה שהייתה שייכת ליווני בן אותה העיר: הם השתדלו ללא הפסק לרכוש את המקום הזה. והציעו מחיר שהיה הרבה יותר מכדי שיוויו. בעל הקרקע לא נתן לבו לבקשותיהם, הוא הוסיף לבנות על השטח בדרך זלזול והקים בית מלאכה והניח ליהודים מקום צר מאוד ולא נוח למעבר.
בתחילה באו כמה בעלי חמה צעירים וניסו לעכב בעד הבנאים את עבודות הבניה, פלורוס (הנציב הרומי) שם קץ לאלימותם. הנכבדים בין היהודים וכן יוחנן המוכס, הציעו לפלורוס שמונה טלנטים (כיכר זהב או כסף, ששימש כמטבע רומי, כיכר זהב אחת, נכון לשנות 2005 שווה כחצי מיליון דולר אמריקאי וכיכר כסף ל-6,350 דולרים), על מנת שיביא לידי הפסקת העבודה באין מוצא אחר. פלורוס שעינו היה אל ביצעו הבטיח כול עזרה שהיא. אבל לאחר שקיבל את תשלומו-עזב מיד את קיסריה בדרכו לסבסטי והניח למהומות להתפרץ לבלי חוק. כאילו מכר ליהודים את הרישיון לערוך קרב.
למחרת, בשבת, כשנאספו היהודים לבית הכנסת, בא אזרח אחד שוחר ריב מקיסריה, הפך קדרה בסמוך למבוא והתחיל מקריב עליה ציפורים. מחזה זה עורר זעמם של היהודים ללא נשוא, כי ראו בזה עלבון לדתם וכן חילול המקום. בני הכנסת המתונים והשלווים היו סבורים כי יש לחפש מחסה אצל אנשי הרשות, אבל בעלי המחלוקת והצעירים המשולהבים רתח ליבם אלי קרב. אבל שוחרי המהומות שבין אנשי קיסריה כבר היו במצב הכן, שכן שלחו לפי תוכנית מוכנה מראש את האיש ההוא להקריב את קורבן-הליגלוג וכך נטושה מיד התנגשות מזויינת."
מתוך ספרו של יוסף בן מתיתיהו ספר ב, פרק יד, ד-ה
המאורעות החריפו כאשר תגרה בין יהודים וסורים בקיסריה בחודש אייר שנת 66 הובילה לעזיבת כל יהודי העיר, עם ספר התורה בידם, אל העיר נרבתא הסמוכה. המקרה עורר סערת רוחות רבה בירושלים, שאליה הגיעו השמועות, ופלורוס לא עשה דבר על מנת להרגיע את הרוחות, אלא הוסיף וסכסך בין הצדדים.
המקום אליו נמלטו היהודים (נרבתא) נזכרת בספרו של יוסף בן מתתיהו תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, בספרו על המתיחות שהייתה בין תושבי קיסריה היהודים לבין מושלי העיר היוונים שהתנכלו להם בחודש אייר של שנת 66. לשיאו הגיע הסכסוך בתגרה שהתחוללה ביום שבת, לאחר שאיש יווני התגרה ביהודים המכונסים בבית הכנסת. שר הרוכבים הרומאי במקום ניסה להשלים בין הצדדים, אולם היוונים לא שעו אליו, "והיהודים מהרו לקחת את ספרי התורה ולצאת אל נרבתא - היא אחת אחוזותיהם במרחק ששים ריס מקיסריה" (מלחמות היהודים, ספר ב', פרק י"ד, פיסקה ה'). עזיבת יהודי קיסריה הייתה אחד האירועים שקוממו את היהודים בירושלים והביאו לפרוץ המרד הגדול.
מאוחר יותר, בעת מסעו של קסטיוס גלוס לדיכוי המרד, הוא שלח רוכבים רבים למחוז נרבתא, שהחריבו את הארץ ובזזו אותה, והרגו את רוב יושביה (מלחמות היהודים, ספר ב', פרק י"ח, פיסקה י').
המרד נכשל כישלון חרוץ, ומנהיגיו נהרגו או נלקחו בשבי. הגליל וירושלים חרבו, מאות אלפי יהודים נהרגו, נפלו בשבי, הוגלו או נמכרו לעבדות, ומרכזו הרוחני והדתי של העם היהודי, בית המקדש השני, חרב.